פתאום זה קורה, אחד מבני המשפחה האהובים הפך לסיעודי. המשפחה בלחץ רב וכאן מתחיל תהליך לא פשוט של בדיקות, ועדות, טיפולים ומחשבות מה לעשות במצב החדש שנוצר.
קשישים סיעודיים בישראל
בישראל קיימים למעלה מ-700 אלף בני אדם אשר מטפלים בקשיש סיעודי. היחס לבני המשפחה המטפלים ביקיריהם שונה ונמצא בפיגור משמעותי בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
במדינות רבות בחו”ל בודקים מי הוא בן המשפחה בעל היכולות והמשאבים לטפל בחולה הסיעודי, לאחר מכן מעבירים אותו קורס סיעוד ללא תשלום, ונותנים לו חופשה מהעבודה על חשבון המדינה.
בישראל לעומת מדינות אחרות, לקרוב משפחה המטפל יש אפשרות להיעדר עד שישה ימי עבודה וזאת במידה ומדובר במחלת בן זוג או הורה. ניתן גם לקבל פיצויי התפטרות, זאת בשל מצב בריאותי לקוי של בן משפחה, גם נקודות זיכוי במס על מימון סיעודי של דיור מוגן, ונקודות זיכוי עבור ילד בעל מוגבלות.
הבעיה המרכזית בישראל נעוצה בחוסר ההכרה אישי והציבורי בכך שמדובר בסוג של עול שמצריך הכשרה ותמיכה נוספת. למרות זאת, התמודדות נכונה עם החולה הסיעודי, יחד עם עזרה של מטפלת סיעודית מטעם חוק סיעוד של ביטוח לאומי, ניתן לאפשר לחולה שגרת חיים נוחה ונעימה יותר.
קראו על דרכי התמודדות עם הבדידות בגיל השלישי
לחצו לקבלת ייעוץ ללא עלות
בירוקרטיה – חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי
בירוקרטיה היא אחת הבעיות הקשות והמתישות עבור המטופל ובני משפחתו. החולה הסיעודי זכאי לעזרה במסגרת פוליסת הביטוח של חברת הביטוח או קופת חולים, מסגרת נוספת היא המוסד לביטוח לאומי, עוד מסגרת היא דרך משרד הבריאות.
ביטוח לאומי, משרד הבריאות, חברות הביטוח וקופות חולים הם מערכות גדולות ומפוצלות, מערכות בעלות כללים שונים. אצל כל אחת מהמסגרות החולה עובר מבחן נפרד אשר בודק את מידת התלות שלו בסביבתו. מקובל מאוד שאבחנה מטעם משרד הבריאות היא אבחנה בעלת חשיבות, כיוון שאבחנה שמשרד הבריאות מאשר, ברוב המקרים גם הגופים האחרים מאשרים.
שלב האבחון
שלב האבחון הוא שלב ראשוני וקריטי, ברגע שזיהינו את הבעיה של קרוב המשפחה והגענו לבדיקות הרופא, ממצאי הרופא הם הבסיס לטיפול בחולה הסיעודי. על סמך האבחנה נדע את הצרכים החדשים והמשתנים של החולה. בהתאם לצרכים אלו המשפחה יחד עם מטפל סיעודי או מטפלת סיעודית, יוכלו לתת מענה הולם לצרכים העיקריים של החולה.
נכנסנו למציאות חדשה בה אחד מקרובינו הפך לחולה סיעודי, הדבר מצריך שינויים בבית ובמשפחה. חלק מבני המשפחה הופכים למטפלים ואחראים על הקשיש בפני עצמם, עליהם חלה האחריות ללוות את הקשיש לטיפולים, להקפיד על נטילת תרופות ועזרה בקיום שגרת חייו של החולה.
העומס שנופל על בני המשפחה גדל, ויש צורך בסיוע ולכידות מצד כל המשפחה, כאן מגיע גם החלק החיובי, המצב המשפחתי מאחד את בני המשפחה סביב בן המשפחה החולה אשר מקבל תמיכה חמה, ועזרה בקיום שגרת חייו.
מטפלת סיעודית
לבני המשפחה יהיה קשה לתת טיפול לחולה באופן מלא, בכל זאת יש להם עיסוקים ומשפחה משלהם, והם לא תמיד פנויים לתת מענה מלא לצרכים של החולה. גם במידה ואחד מבני המשפחה בעל זמינות גבוהה לטיפול בחולה, חלק מהצרכים של המטופל, מצריכים טיפול שבן משפחה לא בהכרח מיומן מספיק לבצע את כולם. צרכים כמו בישול, ניהול משק בית, ליווי רפואי, עזרה בקימה או שכיבה, הם צרכים שלא את כולם יוכל בן משפחה אחד או נוסף לקיים או לבצע בתדירות הנדרשת למטופל.
מטפלת סיעודית מטעם חברת סיעוד מקצועית ומוכרת, היא מטפלת בעלת הכשרה מקצועית וניסיון מקצועי רלוונטי. המטפלת הסיעודית מבינה את הצרכים של המטופל, היא תדע לעזור לחולה במקומות שקשים לו. המטפלת הסיעודית תדע להקל על החולה בכך שתתמוך בו בכל הקשור לניהול משק בית, ליווי לרופא ובדיקות, עזרה בנטילת תרופות, ניהול אינטראקציה ועוד.
באמצעות תמיכת מטפלת סיעודית, הדבר מקל רבות על בני המשפחה, העומס יורד מעט מבני המשפחה ומתחלק בינם לבין המטפלת. המטפלת מעניקה מענה מקצועי ועונה על צרכי המטופל באמצעות תוכנית טיפול המותאמת לצרכי המטופל. עזרת המטפלת חשובה לשני הצדדים, בני המשפחה רגועים בשל התמיכה המקצועית, והמטופל מרוויח עזרה מקצועית לצד סביבה תומכת ומחבקת.
לסיום:
על מנת להתמודד בצורה הטובה ביותר עם השינויים הרבים שחלים אצל בן משפחה שנהפך סיעודי, חשוב מאוד לדעת להתמודד עם היבטים כמו בירוקרטיה, לשים לב לאבחון הרפואי ולצרכים החדשים של בן המשפחה החולה. נכון שכבני משפחה אנחנו לוקחים אחריות על היקרים לנו, אך סיטואציה זו היא תובענית ומצריכה עזרה מאוד גדולה אשר לא תמיד בני המשפחה יוכלו להתמודד איתה.
