התמודדות קשישים בסיכון עם וירוס הקורונה

וירוס הקורונה הופיע לקראת תום שנת 2019 בסין, ובמהלך החודשים שלאחר מכן התפשט בכל רחבי העולם, כמו גם בישראל. ככל הנראה, מקורו של הנגיף בבעל חיים מסוים, אולם טרם זוהה אותו בעל חיים בוודאות. מדובר בנגיף מוכר שעבר מוטציה, ולפיכך הפך לאלים יותר בגרסתו החדשה.

נגיף הקורונה עובר מאדם לאדם על ידי הדבקה טיפתית, כלומר, על ידי רסיסי טיפות מאדם נגוע שנכנסות לתוך מערכת הנשימה של אדם אחר. דרך נוספת בה עובר הנגיף היא באמצעות מגע. הנגיף יכול להיות מועבר גם על ידי משטחים, כאשר אותן טיפות הנושאות את הנגיף נוחתות על משטח מסוים, ואדם בריא נוגע בו ולאחר מכן נוגע בפניו. תסמיני הווירוס באים לידי ביטוי בעיקר במערכת הנשימה העליונה על ידי שיעול, קוצר נשימה, חום ועוד, שלעתים מלווים אף בכאבי שרירים ובתסמינים נוספים. ללא בדיקה ייעודית, אף לא ניתן להבחין בין נגיף הקורונה לשפעת רגילה.

לאורך החודשים האחרונים הצטרפו מרבית מדינות העולם למלחמה בנגיף ונעשים מאמצים כבירים במטרה להפחית את שיעורי ההדבקה. נעשה שימוש באמצעים כמו בידוד חולים או אנשים שחשודים כחולים, סגירת נמלי תעופה, מניעת התקהלויות ובמקומות אחדים אף הוחל סגר של ממש. אחת האוכלוסיות המושפעת בצורה המשמעותית ביותר מהתפשטות הנגיף היא אוכלוסיית הגיל השלישי, הכוללת אנשים מעל גיל 60 אשר נחשבים קשישים בסיכון לנוכח המצב.

רבים מהם מקוטלגים כאוכלוסייה בסיכון פעמיים: הן בשל גילם המתקדם והן בשל מחלות הרקע שלעתים קרובות מאפיינות אוכלוסייה זו. התפשטות מגפת הקורונה לצד האמצעים הקיצוניים שננקטים על ידי מדינת ישראל על מנת למגר אותה, יוצרים קשיים ייחודיים בקרב הגיל השלישי, אותם יש ללמוד על מנת לגבש עבורם מענים מתאימים.

הקשיים שנקלעים אליהם בני הגיל השלישי

בדידות:

נקודת קושי אחת, שמאפיינת קשישים בעידן המודרני ככלל אולם מתעצמת לאור הנסיבות הקיימות, היא הבדידות.

קשישים רבים בישראל מתמודדים בעת הזו עם בדידות קיצונית שנובעת מחוסר היכולת לצאת מהבית ולתקשר עם אנשים אחרים, כמו גם מהיעדר ביקורים של בני משפחה שאינם מגיעים על מנת להגן על קרוביהם מפני הדבקות. קשישים רבים מוצאים את עצמם לבדם, כאשר הם אינם מעזים לצאת מפתח הבית ובעצם לא פוגשים אף אדם בתקופה הזו. אפילו מתנדבים שמסייעים לאוכלוסיות הסיכון נמנעים ממפגש פנים אל פנים עם אותם אנשים להם הם מסייעים.

שימוש בטכנולוגיה:

היבט נוסף שמקשה על ההתמודדות עם המצב הוא השימוש הנרחב בטכנולוגיה. בתקופה זו, בה צעירים רבים שמתבודדים בבתיהם נעזרים באינטרנט ובשיחות וידאו על מנת להפיג את הבדידות, קשישים רבים אינם יודעים כיצד להשתמש בטכנולוגיה הזו ונותרים ללא כל מענה. הפחד והחרדה לנוכח המצב יוצרים אף הם קושי בהתמודדות, ולא פוסחים גם על האוכלוסייה המבוגרת, בעיקר לנוכח הימצאותם בקבוצת סיכון.

כמו כן, נוצרים קשיים גם בהיבט הלוגיסטי. מרבית הקשישים נשארים בבתיהם על מנת להגן על עצמם, ולא לכולם יש מי שיערוך עבורם קניות בסופר, ירכוש תרופות ועוד. על כן, קשישים רבים נותרים ללא כל מענה.

עזרה לקשישים בתקופה זו

לאוכלוסייה הצעירה, שאינה נמצאת בסיכון גבוה, ישנה בעת הזו אחריות גדולה כלפי הקשישים בחברה. ככלל, חשוב להיות מודעים לקשיים שמעורר המצב בקרב הקשישים, לשמור על ערנות ולשים לב כאשר יש בסביבתנו קשישים שזקוקים לעזרה. אחת הדרכים בה ניתן לסייע לקשישים היא כמובן לשמור על קשר. על אף שמומלץ שלא להגיע לבקר, ניתן עדיין לקיים שיחות טלפון על מנת לשאול לשלומם ולהפיג מעט את הבדידות. אם יש אפשרות כזו, לעתים ניתן גם ללמד את הקשישים מרחוק כיצד להשתמש בטכנולוגיה, לדוגמה על מנת לערוך שיחות וידאו.

דרך נוספת לעזור היא להביא לביתם ספרים, חוברות תשחצים, פאזלים וכדומה, שיאפשרו להם להעביר את הזמן בנעימים ואף להסיח מעט את הדעת. המחשבה שעומדת מאחורי מעשה כזה יכולה לבדה לחזק את רוחו של הקשיש. כדאי לשקול להמליץ לקשישים שלא לצפות כל היום בחדשות, ולהעסיק את עצמם בדברים אחרים, מעודדים ומרגיעים יותר. כמובן שאם אתם נתקלים באנשים באוכלוסיות סיכון וודאי בקשישים בודדים, או בכאלה שאין באפשרותכם לסייע להם בשל מרחק פיזי, למשל, ניתן להפנותם לאחד הגופים המעניקים עזרה לקשישים.

יחד, נעבור את התקופה הזו תוך הגנה על האוכלוסייה המבוגרת בישראל ודאגה להם.