כיצד להתמודד עם השינויים בגיל השלישי
הגיל השלישי מביא עמו שינויים רבים במישור הפיזי, הקוגניטיבי וכן במישורים נוספים. למעשה, כמעט בכל תחום חלים בחייו של הקשיש מתרחשים שינויים משמעותיים, שמצריכים הסתגלות לאורח חיים חדש ושונה מזה שאליו התרגל לאורך כל חייו הבוגרים. אחד המאפיינים הבולטים של הזקנה, אשר לו השפעה ניכרת על שגרת החיים של הקשיש, הוא השינוי בחייו החברתיים והמפגש עם הבדידות. לשינוי זה מספר גורמים. אחד מהם מייצג את אחד הקשיים הבולטים בחייהם של בני הגיל השלישי, והוא ההתמודדות עם האובדן. לאחר שנים בהם אנו עמלים על גיבוש המעגל החברתי המקיף אותנו, שמקנה לנו תמיכה ומהווה חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, לעת זקנה אנו מתחילים לאבד חברים וקרובים, והמעגל החברתי מצטמצם לפתע באופן משמעותי. מדובר בשינוי בלתי נמנע, שנוסף על הכאב והאבל התמידיים והמוחשיים אליהם נדרש הקשיש להסתגל, יוצר גם תחושת בדידות בלתי נסבלת.
שינוי נוסף שחל בחייהם של בני הגיל השלישי ותורם לתחושת הבדידות המאפיינת את תקופת הזקנה הוא השינוי בתחום המקצועי והתעסוקתי. לאורך כל חיינו, עוד מילדות, השאיפות המקצועיות שלנו מובילות אותנו קדימה. אם תבקשו מאדם לספר על עצמו, הוא יציין מיד את הסטטוס המקצועי שלו – את היותו תלמיד או סטודנט, או את התחום בו הוא עוסק. אנו מקדישים לתחום המקצועי נפח נכבד מחיינו ומעצמנו, הן מבחינת זמן והן מבחינת משאבים אחרים, וברגע אחד, עם הכניסה לפנסיה, המשאבים הללו נשארים מיותמים. ההשתתפות בעולם התעסוקה, מעבר לחשיבותה להגדרה העצמית ולערך העצמי שלנו, מהווה גם אישור לרלוונטיות שלנו בעולם החברתי, ומהווה מקום מפגש שלנו עם אחרים. בהיעדרה, נוצר חלל והבדידות מתעצמת.
דיור מוגן – כן או לא?
היבט נוסף שמשפיע על הבדידות בגיל השלישי קשור במסגרת המשפחתית. לעתים קרובות, תקופת הזקנה מעלה דילמות לא פשוטות בהקשר זה. במרבית המקרים, כאשר אנשים נכנסים לגיל השלישי, ילדיהם כבר בוגרים ועצמאיים וייתכן שאף בעלי משפחות משל עצמם. לא תמיד קיימת האפשרות להקדיש די תשומת לב להורה המבוגר, ולמלא את הצורך שלו בחברה ברמה מספקת. אולם הצורך ממשיך להתקיים, ואצל הילדים עשויות לעלות תחושות קשות של אשמה ואפילו של קונפליקט – מצד אחד, הם עדיין זקוקים לתמיכה ולביטחון שהוריהם מקנים להם; ומנגד, אלה לא תמיד מסוגלים לעשות זאת, ואף זקוקים לתמיכה בעצמם. קושי זה לבדו מהווה לעתים אתגר עבור הילדים ומקשה עליהם לבלות זמן רב עם ההורים, על אף החשיבות של התנהגות זו להפגת הבדידות.
בהקשר זה, על אף שלעתים המחשבה על בית אבות עשויה להרתיע, דיור מוגן יכול דווקא להוות פיתרון נהדר. המעבר דורש אמנם מההורה המבוגר להסתגל לשינוי המשמעותי, אולם שינוי זה מאפשר לו להיות ליהנות מחברה לאורך כל היום, מבלי להוסיף אתגרים נוספים לקשר עם הילדים. הילדים יכולים להגיע לבקר בתדירות גבוהה ולבלות זמן איכות יחד עם ההורה בפעילויות משותפות, בלי להרגיש אשמים, מפני שהם יכולים להיות בטוחים כי ההורה מוקף ונהנה מתקשורת יום יומית עם אנשים אחרים. בנוסף, השהות בדיור מוגן יכולה להוות עבור הקשיש הזדמנות ליצור סדר יום חדש וחיוני, אשר יחליף את זה שהתערער. בכל בית אבות ניתן למצוא אפשרויות תעסוקה מגוונות – חוגים, פעילויות ועוד, המאפשרים לקשיש לרכוש תחביבים חדשים ולמצוא תחומי עניין חדשים ומסקרנים.
- בבתי אבות של מוריה מקפידים על חיי חברה עשירים: מסיבות ימי הולדת פעילויות ספורט והעשרה, הופעות מוזיקאליות. ובנוסף לכך, צוות פרא-רפואי מנוסה מבצע באופן שוטף פעילות טיפול לדיירים באופן מותאם למצבו של הדייר.
פתרון נוסף שעשוי לתת מענה לבדידות בקרב בני הגיל השלישי הוא נוכחותם של מטפלים סיעודיים. כיום, כל קשיש בישראל אשר נתקל בקושי במילוי משימות יום יומיות, רשאי, בכפוף לקריטריונים, לקבל סיוע של מטפל סיעודי בביתו או בבית האבות בו הוא נמצא. יש לכך שני יתרונות משמעותיים. ראשית, המטפל הסיעודי מהווה דמות נוספת שנכנסת לחייו של הקשיש, ואם נוצר קשר קרוב, הוא עשוי להיטיב מאוד עם הקשיש ולסייע בהפגת הבדידות. מעבר לחברה שמספק המטפל עצמו לקשיש, מכיוון שתפקידו להקל על הקשיש בקיום שגרת יומו ואורחות חייו, הוא יכול לסייע לו גם ביציאה מהבית או בהגעה למקומות שונים. פעמים רבות, הבדידות בחייו של הקשיש מתעצמת לאור הקושי להיפגש באופן עצמאי עם אנשים או להגיע לאירועים חברתיים, וסיוע של המטפל הסיעודי יכול בהחלט לספק מענה הולם לקושי זה.
