הבדלים רבים היו בעוצמת הפגיעה הטראומטית בקרב הניצולים, אך למספר גדול מהם הייתה פגיעה קשה וחזקה במצבם הפיזי והנפשי, אשר נמשכה כל ימי חייהם, כך שהתבטאה בזעזוע נפשי חזק ואי יכולת לעבד תהליכי אבלות על יקיריהם אשר נרצחו, מכיוון שהיו עסוקים באותו זמן בהישרדותם, כלומר מחשבותיהם אחר כך נעו סביב התחושה שהם זכו בחייהם על חשבונם של אחרים. במקביל לכל אחד ואחת מהניצולים היה סגנון התמודדות אישי ושונה עם האירועים, אשר בעזרתו כן התמודדו עם המתרחש באותה תקופה, וגם בהמשך חייהם, אם זה באופן מלא או חלקי, כך שחלק מהם כן גילו כוחות טובים להתמודדות בהמשך חייהם, עברו למקום חדש, הקימו משפחה ופיתחו קריירות מצליחות.
במילים אחרות התקופה הנוראה הזאת חרתה בחלק רב מהם צלקות גופניות ונפשיות, אשר נקראו לאחר מכן על ידי חוקרים בשם תסמונת “מחנות הריכוז”.
אחרי מלחמת העולם השנייה ועד שנות השישים נקלטו בישראל למעלה מחצי מיליון עולים מאירופה, רובם ניצולי השואה או ילדיהם. ובשנת 1987 צמחה בארץ עמותת “עמך” אשר מעניקה סיוע ועזרה לניצולי השואה ולבני משפחותיהם להתמודד עם הבעיות הנפשיות והחברתיות אשר סובלים מהן.
הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל
הרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל הינה הכתובת למענה לפניות בכל אשר קשור לזכויות ניצולי שואה, בנוסף לבירורים לציבור נכי המלחמה המקבלים גמלאות והטבות במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים תשי”ז 1957, חוק נכי המלחמה בנאצים תשי”ד 1954, חוק ההסדרים 2001 וחוק ההטבות לניצולי השואה 2007 .הקרן לרווחת ניצולי שואה, מפעילה מספר אפיקי סיוע הניתנים לניצולים, העומדים בקריטריונים שנקבעו למתן עזרה מהקרן.
זכויות סיעוד לניצולי שואה
כל אזרח מדינת ישראל המתגורר בה והגיע לגיל בו הוא זקוק לעזרה סיעודית, בין אם הוא חי בגפו או בין אם הוא חי בבית דיור מוגן, זכאי לעזרה סיעודית מטעם הביטוח הלאומי. ביטוח לאומי עורך מבחן תלות לאותו קשיש, בודק במה הוא זקוק לעזרה ובהתאם לכך הוא קובע את העזרה הסיעודית לה הוא זכאי.
ניצולי שואה הזקוקים לסיוע סיעודי, יכולים לקבל תוספת לעזרה סיעודית מטעם הקרן לרווחת ניצולי השואה, אשר מרחיבה את סל השירותים המגיעים לקשישים סיעודיים על פי מספר קריטריונים שנקבעו.
קבוצת מוריה, מספקת שירותי סיעוד לנפגעי שואה, הזכאים לשעות סיעוד באפיקי הסיעוד הבאים –
סיוע סיעודי מורחב
תוספת של 9 שעות שבועיות לניצולי שואה השוהים בביתם ותלויים בזולת, בהתאם לזכאות לגמלת סיעוד שנקבעה ע”י הביטוח הלאומי.
עזרה סיעודית קצרת מועד
50 שעות סיעוד, הניתנות לניצול שואה לאחר אשפוז – השעות ניתנות לתקופה של חודשיים או עד קבלת גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. – הבקשה לעזרה סיעודית לאחר אשפוז תוגש ע”י העובד הסוציאלי של בית החולים בזמן האשפוז.
סול"ם בקהילה
שעות סיעוד לניצולי שואה המתגוררים בקהילה ונמצאים במצבי חולי ומשבר – אף ללא אשפוז בבית חולים. הבקשה לעזרה ביתית במצבי חולי ומשבר לשוהים בקהילה, תוגש ע”י עובד סוציאלי בקופת החולים.
הקריטריונים הרפואיים/סוציאליים לקבלת שעות במסגרת סול"ם בקהילה :
- הופיעה ירידה /פגיעה חדשה בתפקוד היום יומי של המטופל (או אי יציאה מהבית).
מצבים נוספים: - חולה סרטן המקבל טיפולים כימותרפיים או הקרנות.
- חולה המקבל טיפולי דיאליזה.
- חולה/ הנוטה למות, עפ”י הגדרתו בחוק (בתקופה פחותה מ- 6 חודשים).
- קושי בהליכה עד כדי הליכה עם הליכון (מגיל 85 ומעלה).
- הופעת שבר אורתופדי חדש שלא הצריך אשפוז
- חולה הנמצא במסגרת “אשפוז בית” על ידי קופת חולים.
- אחרי ניתוח אמבולטורי המלווה בירידה בתפקוד.
- מוות של בן/ בת זוג (או מטפל עיקרי קרוב משפחה אחר).
לסיכום, בהגיעו לגיל בו ניצול השואה זקוק לעזרה סיעודית והוא מקבל אותה מטעם הביטוח הלאומי, חשוב כי יידע את זכויות וכי יידע שעליו לפנות לקרן לרווחת ניצולי השואה על מנת לממש את הזכויות המגיעות לו. במידה והקשיש מתקשה בכך, הוא יכול לבקש מבן משפחה שיעשה זאת עבורו, אפוטרופוס מוסמך או מהעובדת הסוציאלית.
בחירת דיור מוגן לניצולי שואה היא החלטה בעלת משקל רב. כולנו רוצים שיקירינו יהיו במקום הטוב והבטוח ביותר עבורם. אנו עובדים רק עם המוסדות בעלי המוניטין המצויין ונשמח להפנות אתכם אליהם ולהזמין אתכם לפגישת התרשמות בבתי האבות הטובים באזורכם.
ניצולי שואה הזקוקים לסיוע סיעודי, יכולים לקבל תוספת לעזרה סיעודית מטעם הקרן לרווחת ניצולי השואה, אשר מרחיבה את סל השירותים המגיעים לקשישים סיעודיים על פי מספר קריטריונים שנקבעו.
חולה הנמצא במסגרת “אשפוז בית” על ידי קופת חולים, חולה המקבל טיפולי דיאליזה, חולה סרטן המקבל טיפולים כימותרפיים או הקרנות. ועוד..
